מצוות צריכות כוונה, והיינו שיש לכוין בעשיית המצוה שכוונתו לצאת ידי חובת המצוה. ויש מי שאומר שאם קרא קריאת שמע בסדר התפלה, או אכל מצה, או קידש, או נטל לולב ותקע בשופר, וכדו', אף על פי שלא כיון לצאת, יצא, שהרי משום זה עושה כל הנ"ל, כדי לצאת אף שלא כיון להדיא. ועל זה סמכו רבים אף לכתחלה שאינם מכוונים בפירוש בעת התפלה וקריאת שמע וקידוש לשם מצוה. ומכל מקום ראוי ונכון מאד לכוין בכל מצוה ומצוה בפירוש בעת שמקיים המצוה, שהוא מכוין לשם קיום המצוה..
Siman 60
סימן ס' – דין כוונה במצוות
The Law of Intent in Performing Mitzvot
In this siman (12)
- א — מצוות צריכות כוונה, והיינו שיש לכוין בעשיית המצוה שכוונתו לצ…
- ב — יש אומרים דמה שאמרו מצוות צריכות כוונה אינו אלא מדרבנן, אבל …
- ג — אף במצוות דרבנן לכתחלה צריך לכוין לצאת ידי חובת המצוה. ומכל …
- ד — אף שלכתחלה צריך לכוין גם במצוות שיש בהם מעשה, כגון באכילת מצ…
- ה — אין צורך באמירה בפה מלא שעושה המצוה לשם מצוה, וכגון אמירת לש…
- ו — יש אומרים שבמצוות שבין אדם לחבירו, כגון מעשה צדקה וחסד, כיבו…
- ז — יש אומרים דבמצוות שאין חובה על האדם לעשותם, כגון תרומות ומעש…
- ח — מצוה שאין בה מעשה אלא אמירה בעלמא, יש מי שכתב דלכולי עלמא צר…
- ט — דעת רוב הראשונים שאם מתכוין להדיא שלא לצאת ידי חובה, לכולי ע…
- י — י"א שבמצות סוכה צריך לכוין הטעם של המצוה, שהוא יושב בסוכה זכ…
- יא — הקורא את המגילה להוציא את הצבור ידי חובתם, צריך לעורר את הצב…
- יב — מי שכותב מכתב לחבירו בימי העומר, וכתב בלילה היום כך וכך לעומ…
1 of 12