כבר נתבאר שאסור לנעול את השדה והכרם בשנה השביעית, ואמנם בתקופה שאחר בית שני ראו חכמי ישראל שהיו סוחרי שביעית שלקחו כמויות גדולות מהכרמים והפרדסים, שהיו מנצלים את זכותם לאסוף מעט פירות כדי צורכם, והיו אוספים פירות בכמויות ניכרות ומרוקנים את העצים, ומוציאים אותם למכירה בשווקים, על כן היו שלוחי בית דין יושבים על פתחי העיירות, וכל מי שהיה מביא פירות בתוך ידו,, נוטלים אותם ממנו ונותנים לו מהם מזון שלש סעודות, והשאר מכניסים אותו לאוצר שבעיר. ובערבי שבתות בית הדין מחלקים לכל אדם לפי גודל משפחתו.
Chapter 18 — Otzar Beit Din (The Rabbinical Court's Produce Reserve)
פרק יח – אוצר בית דין
Chapter 18 — Otzar Beit Din (The Rabbinical Court's Produce Reserve)
In this siman (7)
- א — כבר נתבאר שאסור לנעול את השדה והכרם בשנה השביעית, ואמנם בתק…
- ב — גם כיום ישנו אוצר בית דין, וקיימים תחנות חלוקה מטעם האוצר כא…
- ג — מי שיש לו פרדס, יש אומרים שעדיף שיפקיר את הפרדס כדינו, ולא י…
- ד — אף על פי שאסור לקצור ולאסוף פירות שביעית כמו בשאר ימות השנה…
- ה — שליחי בית הדין רשאים למדוד ולשקול פירות שביעית, שאין זו מכיר…
- ו — מה שאוצר בית דין גובה כסף אין זה תשלום עבור הפירות, שהרי הם…
- ז — פירות שביעית הנמצאים ברשות אוצר בית דין בזמן הביעור, לא חלה …
1 of 7