אבל פטור ממצות תפילין ביום הראשון לאבלותו, ואפילו אחר קבורה. והוא מפני שהאבל מעולל בעפר קרנו, ואין זה כבוד לתפילין שנקראו פאר, כמו שכתוב פארך חבוש עליך. וביום השני לאבלותו מניח תפילין אחר הנץ החמה. ואבלים שטעו והניחו תפילין ביום הראשון, צריכים להורות להם לחלוץ התפילין מיד. ודין זה דאבל אינו מניח תפילין ביום הראשון, הוא גם באבל על אחיו ואחותו מאמו, או אחותו הנשואה. וכל זה ביום מיתה וקבורה, אבל אם מת לו מת ביום אחד, ונקבר למחרתו ביום אחר, נחלקו רבותינו האחרונים אם מניח תפילין ביום הקבורה שאינו יום המיתה. ולהלכה נראה שיניח תפילין בצינעא אחר הקבורה בלא ברכה, וספק ברכות להקל. והרוצה שלא להניח תפילין יש לו על מי שיסמוך. אכן טוב להחמיר להניח תפילין ביום קבורה שאינו יום מיתה בצינעא ובלי ברכה. וכן ראוי להורות.
Siman 25
סימן כה – דין תפילין באבל
Siman 25 — The Law of Tefillin for a Mourner
In this siman (6)
- א — אבל פטור ממצות תפילין ביום הראשון לאבלותו, ואפילו אחר קבורה.…
- ב — אפילו אם הנפטר מת בלילה ונקבר למחרת, אסור לאבל להניח תפילין …
- ג — מי שמת לו מת ביום ראשון, ונקבר ביום ראשון בבין השמשות יש לו …
- ד — מי שמת לו מת בשבת, ונקבר במוצאי שבת, מכיון שלא נהג אבלות בשב…
- ה — האבל מניח תפילין דרבנו תם בשבעת ימי אבלו, כדרכו בזה תמיד...
- ו — מי שהודיעוהו שמת קרובו לפני פחות משלשים יום, שזוהי שמועה קרו…
1 of 6